<h1>תתק"י</h1>
<h2>דף יח.</h2>
אשר שאל אדוני על הכתובה שכותב' ביום וחותמין בלילה, ואמרת היך ההוא דהמביא שני דאמר שמואל כתובה כמעשה ב"ד דמיא וכו', ההיא מיירי שנכתב' ביום כניסת החופה בשעת קניין ונחתם אחרי כן, אבל להקדים הכתוב' והזמן ביום ולעשות הקניין והחתימה בלילה לא. תשובה, אין כאן הפסד בהקדמה, וא"ת, שהרי אפי' בלא כתובה גובות כתנאי ב"ד כדתנן [כתובות נ"א ע"א] לא כתב לה כתובה בתולה גובה מאתים וכו', ומה שכותבין מיום, דקיימ' לן כר' מאיר בפ' אע"פ [נ"ז ע"א] דאסור להשהות שעה אחת בלא כתובה. ואי משום תוספות בזמן הזה אין חילוק בין תוספת הכתובה לכתובה עצמה דהיינו מנה מאתים הואיל שעניות ועשירות הושוו בתוספת דבכל הכתובת כותבין והוסיף לה מדיליה נ' ליטרין, וכך תיקנו אבותינו הגאונים כדי שלא לבייש מי שאין לו, והיא כותבת ודין נדוני' דהנעלת ליה וכו' אפי' לא הביאה רביע כסף, ומאחר שהוא כך גובה הכל, העיקר והתוספת, כתנאי כתובה אפי' לא כתב לה כתוב', הילכך אין כאן הפסד באיחור הקניין כלל. והא ליכא למימר בה שתיקנו לגבות התוספת היינו היכא דכתב התוספת בתורת חכמי' (שאזמ') [שאומרים] אם רצה להוסיף מוסיף בפרק אע"פ [נ"ד ע"ב] אבל השת' שכל הכתובות שוות אפי' בלא כתובה גובה כתנאי ב"ד, דלא פליגי דרבנן, כדאמרי' בפרק נערה שנתפתתה הילכ' לא כתב לה כתובת בנין דכרין, בגמ' [נ"ב ע"ב], ואימא היכא דלא [כתב אב לא] ליכתוב בעל לא (פליג דבנו) [פלוג רבנן], אלמ' בכל דברים שתקנו לגבות גובה אף בלא כתובה, הכא נמי אפי' עניות שאין להם נדוני' להביא גובות שלא בכתובה ואין שייך כאן איחור הקנין, וההיא תניי' אפי' אם תאמר שום הקנין הוא מאחרין עם החתימ' אין בכך כלום שהרי כמעשה ב"ד הוא וכמה דנקיט שטר' בידיה דמי. ותו דבשילהי גט פשוט [קע"ב ע"א] אמרי אי ידעתו יומא דקניתו ביה כתובה וכו', אלמ' אע"פ שנעשה הקניין קודם החתימה כשר, ומפ' רבי' יב"א בשטר מתנה והיינו טעמ' דלא חשוב מוקדם הואיל שנתנו לזה הרי הוא שלו, ואם יטרוף הלקוחות שקנו בין הקניין ובין הכתוב ובין החתימה כדין טורף שמוכר דבר שאינו שלו, אבל בשטרי מקח וממכר פסול פן יטרוף לקוחת שלא כדין שהם לא שמעו הקניין ועדים לא מפקי לקלאי אלא שטרא, וגם רבי' שמואל פי' כן דבשטרי הלוואה שיש בהן אחריות לא יכתוב אלא יום שעמד בו, דלעולם אין לקוחות משועבדי' כל זמן שלא נכתב ונחתם דעדים מפקי לקלא, וסיי' בפירושא אפס פר"ח כתב שמע' מדרבה דשטרא דכתב בההוא יומא דקנו מיניה ובתר כמה יומי אסהידו עלה הנהו קמאי שפיר דמי וכו' ואע"ג דחתימי בתר כמה יומי הילכך לא יתכן אלא כמו שפירשתי זהו לשונו. הנה לפר"ח אפי' בשאר שטרי קניין כנחתמו בלילה כשירה, ולדברי קרוב' שמפרש שהקניין נכתב ביום כניסת חופה מאי שנא כתובה דתלי במעשה ב"ד אפי' בשאר שטרות נמי, ואפי' לרבינו שמואל דמשום חילוק משום אחריות דלא טריף לקוחת היכא דלא חתמו, והיינו שאר שטרות דלית ליה קלא אבל נישואין אית להו קלא שפלוני נושא פלונית וכל קרקעותיו משועבדין לה לכתוב' ואין שטר גדול מזה. וראייה בתחילת האשה שנתארמלה [ט"ז ע"א] אמר רבינ' משום דאיכא למימר רוב נשים וכו' וכל בתולה הנשאת יש לה קול וכו', אל[מ]א דקול יוצא לדבר זה אי יצאה בהינומא אי לא יצאה, ולבד מזה מאחר שהם עסוקים באותו עניין אין כאן משום הקדמה כלל, דהא אפי' אגט קאמר אבל אם עסוקין באותו עניין כשר. וגם הי' לחוש כשנכתב ביום ונחתם בלילה שמא זינתה בין כתיבה לחתימה ומחפה עלי', אפי' הכי הואיל ועסוקין באותו עניין כשר, לא חשו חכמים להקדמה כזו, הכי נמי הכא אין לפקפק בדבר, וסולת הי' ולא קיבר, עם נבר תתברר, להשביר בר, על אופניו דבו' דבר. [ראבי"ה סימן
